ניתוח אף

בכל שנה אלפי אנשים עוברים ניתוח אף. הם בוחרים לנתח את אפם מסיבות שונות ומגוונות החל משיפור מראה הפנים ועד להקלה בבעיות נשימה, מתיקון פגם מולד או פגם שנוצר בעקבות פציעה ועד לתיקון השלכות הגיל והזקנה. בחלק מהמקרים מדובר מתרכובת של סיבות המביאה אנשים לעבור ניתוח אף אך ברובן הן מתחלקות לשתיים: שיפור המראה החיצוני או הקלה על בעיות נשימה מהאף.

אף מושלם

מה חשוב לדעת על ניתוח אף? ניתוח קוסמטי הוא ניתוח שמשנה את צורת האף ביחס לפנים בכללות במטרה ליצור מראה מאוזן ומושך יותר. מכיוון שהאף הוא המרכיב הבולט ביותר בפנים, אפילו שינוי קטן במראה שלו יכול להביא לשינוי משמעותי במראה הפנים. חשוב מאוד לפני ניתוח שכזה להתייעץ עם רופא מומחה לגבי הסיכונים והשינויים הכרוכים בניתוח וכן גם בדבר המגבלות שלו. חשוב לחקור קצת על ניתוח אף, המלצות ועוד.

מדובר בניתוח מאוד אישי המחייב התייעצות והתאמה מדויקת לכל מטופל בנפרד. ההתייעצות עם המנתח כוללת היבטים הקשורים במראה הרצוי ובהערכה לגבי ההשלכות הפיזיות על הנשימה. מרכיבים רבים נלקחים בחשבון בעת ההכנות לניתוח כגון סוג העור, הרקע האתני והגיל של המטופל. הניתוח נעשה בבית חולים ותחת השגחה מה שלרוב מקטין את הסיכונים. הגישה לניתוח מוגבלת מאוד עבור קטינים ולמעשה בלתי אפשרית ברוב המדינות למעט במקרים של תאונה הפוגעת בנראות הפנים או קשיי נשימה מהותיים. לא מדובר רק במגבלה של חוסר בגרות אלא גם במגבלה טבעית הקשורה בכך שעצמות הפנים לא מסיימות את התפתחותן עד גיל 15 או 16.

כדי לשנות את צורת האף, המנתח יבצע חיתוך פנימי או חיצוני וירים את העור כדי להסיר או לסדר מחדש את העצם או הסחוס. לאחר מכן העור ייתפר על המבנה החדש של האף. לעיתים האף מקובע לאחר הניתוח עם מכשיר קיבוע למשך חמישה עד שבעה ימים כדי לשמר את הצורה החדשה ולהגן עליה. ניתוח אף החלמה – אם מדובר בקיבוע פנימי אז הוא יוסר לרוב בשבוע שלאחר הניתוח. בכל מקרה לפני שחושבים על ניתוח אף כדי להיפגש עם מספר מנתחים ולקרוא קצת ברשת על אנשים שעברו את התהליך וללמוד עליו יותר מניסיונם.

פורסם בקטגוריה Blog

5 טעויות קריטיות שעסקים עושים בשיווק על ידי סמס

כמו בכל תחום גם בתחום השיווק מתקדמים על ידי ניסוי וטעיה ובכל זאת ישנן טעויות שיעלו לכם מאוד יקר ויש טעויות שכבר עשו אחרים ולכן אין טעם לחזור עליהם. הגישה הנכונה לשיווק ע"י SMS כמו כל שיווק היא על ידי ביצוע ניסויים של AB טסטינג, כלומר לנסות שני דברים קצת שונים ולבדוק איזה עובד טוב יותר.

עדיין ישנן טעויות שמסכנות את המותג ולא נכון לגשת אל בחינה שלהן ללא תכנון מקצועי ומנגנונים שיווסתו את הסיכון. בסמס מכיוון שהכל קצר ומדוייק לפעמים טעויות קטנות צורמות יותר מכל. אז אילו טעויות חברות עושות עם שיווק SMS:

1. הן לא בודקות בדיקה כפולה – זוכרים את הבדיקות שהיינו עושים בצבא? אף פעם לא בן אדם אחד אלא תמיד שניים. יש לכך סיבה ובסמס זה קריטי. לפעמים חברות ענק עם מחלקות שיווק מרשימות מוציאות הודעות עם שגיאות כתיב או ניסוח עילג.

2. העדר קריאה לפעולה – סמס בלי קריאה לפעולה הוא סוג של ביזבוז משאבי זמן ותשומת לב של הלקוחות ושלכם אלא אם הוא מספק מידע חשוב מאוד וכך מאפשר יצירת התקשרות איכותית יותר להבא. אבל חלק מהאינטרקטיביות של הערוץ מחייבת שתדרשו מהלקוחות סוג של משוב חוזר בדמות פעולה כלשהי.

3. שליחת הודעות רבה מדי – כולנו שונאים ספאם וכשמפוצצים אותנו במידע לא רלוונטי או בכמות גדולה מדי שהיא הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים או רוצים אז המותג, השירותים שלו וההודעות שהוא שולח לנו יורדות בעינינו ואנו מתעלמים או מסירים את עצמנו מרשימת התפוצה.

4. הטעות הרביעית היא היעדר הגדרה מדויקת של קהל היעד – אי אפשר לשלוח כל הזמן הודעות כלליות שמנסות להתאים לכולם. חשוב ליצור הודעות ממוקדות ופרסונליות במידת האפשר לקהל היעד המוגדר והספציפי שלכם. אם אין לכם קהל שכזה אז זה הזמן להגדיר אותו, אם יש לכם באותה רשימה מספר קהלי יעד אז כדאי לפצל אותם לפי ההתנהגות או רמת העניין שלהם למספר רשימות.

5. הטעות החמישית היא תזמון גרוע – כמו שלא תשלחו לקהל דתי סמסים בשבת כך חשוב להבין את התנהגות קהל היעד שלכם ולשלוח בזמנים המתאימים עבורם. הצקה משמעותה שהמותג שלילי והקשר יוצר נזק ולא מספק תועלת.

האם העולם הזה מדומה

בטבע כמערכת סגורה, גלובלית והרמונית, כאשר אחד מקבל, זה בא על חשבון הפסד וניצול של אחרים.
כך אנו קשורים ברשת של קבלה ונתינה, כאשר הקבלה היא מוגבלת, בהשגת החסר, ההשתוקקות נעלמת, אבל בהנאה של נתינה אין גבול.
לכן, אם כל אחד מנסה לתת (להשפיע) לאחרים, כולם יהיו בתענוג תמידי ואין-סופי.
על זה בא "ואהבת לרעך כמוך"- כלל גדול בתורה, זה אומר כי כל הכללים האחרים נובעים מכלל זה.
חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך על-ידי כלל זה נוכל לגלות מהות ומטרת החיים שלנו.
המדענים חוקרים תופעות הטבע, פיזיקה- דומם, בוטניקה-צומח וביולוגיה- חי, ומוסרים תוצאות המחקרים שלהם לידי מהנדסים לבנייה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, אשר "מקדמות" את החיים הגשמיים שלנו.
אבל המדע הגיע לקצה היכולת שלו, ולא נראה כי בעיות של האנושות נפתרו, אף הפך, החיים הפכו מלאי ייאוש וריקנות.
המדע מדבר על זה שאנו נמצאים בעולם מדומה, שבשלב מסוים עשויים להתעורר לעולם אחר.
המקובלים, כמדעני-על, בהשגה שלהם חוקרים רוחניות ונותנים הוראות מדוייקות לתלמידיהם אשר מנחים את האנושות להגיע לחיים טובים, מלאים ונצחיים.
שאלה המרכזית הנשאלת, מה הטעם בחיינו בעולם הזה.
כמו כל מדע אחר, גם בחכמת הקבלה נדרש זמן רב ללמוד ולהגיע לבקיאות.
על כל ישראל לנסות לברר האם מתאים לו להיכנס לעולם הרוחני, כאשר לבירור זה נדרשת השקעת זמן מועטה יחסית, כמובן יש להתחיל בלי דעות קדומות.
בדרך כלל, אנשים מגיעים לחכמת הקבלה אחרי שהתנסו בתורות אחרות, מספרם הולך וגדל.
כל ישראל מחוייב לחפש את הניצוץ שבו לדרך לרוחניות.
מקובלים גדולים השאירו לנו הנחיות מדויקות, וכתבו לנו כי אנחנו דור האחרון בעולם הזה, ועלינו רק להשתוקק לגלות מה הטעם בחיינו. שושלת מקובלים המאירים דרכנו- הרב ד"ר מיכאל לייטמן (קבלה לעם), מורו רב"ש הבן הבכור ותלמידו של בעל-הסולם (פירוש הסולם לזוהר הקדוש, תלמוד עשר הספירות שעל שמו גם ארגון בני ברוך) לחיים רוחניים יבואו לאנושות לטובה.

מכתב לעם שלי

להגיד לכם שאני לא דואגת מהמצב הביטחוני? להגיד שמגמת האנטישמיות עליה אני קוראת חדשות לבקרים משאירה אותי אדישה? להגיד שתרבות השיח וסגנון התקשורת וההכפשות הסובב אותנו, השאיר בי אשליה של עתיד טוב? להגיד שהאסונות האקולוגיים והמצב בכבישים הוא משהו שאולי עדיף לטאטאו מהמודעות

אכפת לי מהכל ועוד איך. אני יודעת בוודאות, שהאחריות היא בידי כל אחד ואחת מאיתנו, וכולנו כחברה ואם נרים את המבט מהשטח הפרטי של כל אחד מאיתנו, (שכבר מזמן אינו פרטי, כי כולנו שוחים בבריכה אחת) אז נראה כמה אנו מושפעים ממה שקורה, וזה לא שעוד נסיעה לחו"ל או איזה נופש בהוואי יעשו לי טוב. אלא, אנחנו עומדים בפני בעיה רצינית שמחייבת טיפול, ויפה שעה אחת קודם

אנו מביטים במצב ויכולים להצביע על כל מה שהיינו רוצים לשנות לטובה. המשותף לכל הוא היחסים, הקשרים בין כולנו. הערכים עליהם מושתתת החברה. בנינו חברה שבה כל אחד לעצמו, והיתר…. שידאגו לעצמם ופתאום… מגלים שעל כל פעולה או מקרה שקורה, יש תגובות במקומות אחרים.

הכל מערכת אחת

אז איך נצא מהכאוס ולא נכלה עצמנו בעוד ועוד בעיות הולכות ומחריפות?איך נצא מהאדישות לפני שאיזו מכת טבע או מלחמה תפרוץ? איך אני קוראת לכל אחד ואחת מכם. בואו נתאחד ונבין שהעתיד שלנו ושל ילדינו, תלוי באיחוד בינינו בואו נהיה עם אחד. עם, שדרכו יעברו ניצוצות של ממש לייתר עמי העולם לא נדרש מאיתנו דבר חוץ מזה. איזה תפקיד מיוחד, גבוה וכביר, ועם זאת מלא אחריות, מוטל עלינו

בואו נממש תפקידנו יחד. עכשיו העת. בואו נמנע את האסון הבא. בואו נלך לקראת הטוב, מתוך בגרות והבנה

ואהבת לרעך כמוך

האדם בחיים שלו חווה הרבה חוויות, חלק משאירות עליו רושם קל וחלק נחרטות ומלוות אותו כל חייו. חוויה כזו הייתה החוויה שלי כשהלכתי בפעם הראשונה לתנועה. קוראים לי מטר, אני בן 13

יום שבת בבוקר, אחרי הכנה של מס' שבועות בהם התכוננו כל החברים לטיול השנתי הגדול של כל שכבת כיתות ג', התאספנו כל החברים בשער בית הספר כדי ללכת ביחד לסניף התנועה במרכז העיר.  ההתרגשות גדולה, התיקים מלאי ממתקים ובראש ציפיה לבילוי משותף ראשון ללא השגחת ההורים. כולם כבר הגיעו, המדריך עושה ספירה אחרונה, ויוצאים לדרך.

סניף התנועה ממוקם במרכז העיר, בית הספר בקצה המזרחי, מצפה לנו צעדה של כ 40 – 45 דקות. מתחיל להתחמם, כולם הולכים בקצב, ולאט לאט משתתקים כדי לא להפריע לאוויר להיכנס לריאות. פתאום, סחרחורת קלה, אין לי אוויר, אני מאט את הקצב, אט אט החברים חולפים על פני, עוד כמה מהם ואני המאסף.

אני מגביר את הקצב. הרופא אסר עלי להתאמץ, בפעם האחרונה שרצתי יותר מעשר דק' איבדתי את ההכרה, הרישרוש הזה שהוא שמע בלב. הם אומרים, כשאני מתאמץ הלב שלי רוצה לנוח אז הוא מכריח אותי, אני חושב שהם לא מבינים כלום, זה פשוט כי אני קצת שמן.

סחרחורת, אני מזיע, אין לי אוויר, חושך, מטר….. מטר…  אני שומע קול חלש קורא לי מרחוק, מטר….. מטר… אני כאן, אתה לא רואה אותי? אני אומר לקול. אבל אני לא שומע את עצמי, דיברתי, למה אני לא שומע את עצמי? מישהו שומע אותי? אני צועק…

מטר….. מטר…

אתה בסדר? – הקול התקרב

זה ירון המדריך,כנראה שאיבדת את ההכרה – הוא אומר

אני שוכב בחדר חמים, המזרן נעים, הפנים החייכניות של אמא

שלמה, שראה שאתה מתנדנד אחורית, בלי להסס שלח יד ארוכה שספגה את החבטה במקומך, אמרה אמא, ברצפה הייתה תקועה יתד…

ברגע האחרון שלמה הספיק לתפוס לך את הראש לפני החבטה, הוא הניח את היד ושבר לעצמו שתי אצבעות, אם היית נחבט, אמרה, והשתתקה,

לא רוצה להגיד את המילים. אני מסתכל הצידה, ליד המיטה יושב שלמה ומדריך נוסף

מה, אנחנו מהגן ביחד – אמר שלמה, אם זה היה הפוך, מטר לא היה חושב פעמיים.

גם לא פעם אחת – אמרתי וקרצתי לשלמה ובלב חמימות על החברים – ורישרוש

להיות מורה

פגשתי אנשים רבים אשר בחרו להיות מורים על אף הקשיים הרבים. אנשים אלו תיארו הרגשת שליחות להקדיש את זמנם להוראה. לא חסרים אנשים יצירתיים המסוגלים להעשיר את ילדינו בתכנים איכותיים ורלוונטיים. להעניק להם כלים איך לקבל החלטות, לנהל ויכוח, להציב ולהגשים מטרות, להבין התנהלות כלכלית, לפתח אינטימיות, לפתח קשר בריא עם הזולת ובפרט בני המין השני, עקרונות בבניית זוגיות ועוד…
אז מה הסיבה שאנו מרגישים כי סך כל המאמצים של אנשי חינוך רבים במשך שנים רבות מסתכם בתוצאה בינונית, העונה על צרכים מאוד ספציפיים שמשקפים את טובת הדורות הבאים?

חינוך הוא לא התחום היחיד שבו אנו עדים לתופעה. כלכלה היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. אך גם את הרמה הכי בסיסית של צרכים אנו לא מסוגלים להבטיח לכל אדם בעולם.

מורה טוב מורה לחיים

מה הסיבה לזה? אין מים? מזון?  למה כלכלה הפכה ללימוד של 'כמה מהר אני משיג הכנסה פסיבית כדי להבטיח נוחות לעצמי ומשפחתי ללא מאמץ? האם הגישה הזו תורמת ליציבות והביטחון החיונית לנו כבני אדם? פוליטיקה עוסקת בניהול, חקיקה והשלטת סדר לקבוצות גדולות של אנשים.

אך כולם מודים שהיא מונעת על ידי כוח וכסף וכי טובת הציבור אותם היא משרתת לא מחייבת אותם מעבר לאינטרס הפוליטי הצר שלהם… בכל זאת הבחירות מתנהלות בשיח העוסק בערכים אשר מרגילים אותנו לחשוב השייכים למפלגות כאלה או אחרות. אתה רוצה ביטחון? ליכוד אתה רוצה שוויון? מרץ

בפועל מפלגה/מנהיג בודד מסוגל להוביל ולהבטיח כאלו ערכים? או שהמציאות מורכבת מאינטרסים וניצול הזדמנויות המאפשרות המשך שליטה וכוח? האם העיתונות והתקשורת באמת מציגות בפנינו את המציאות בצורה שתאפשר לנו לראות את העולם בצורתו האמיתית? להסיק מסקנות נכונות על האירועים המתרחשים? להיות ביקורתיים? לקבל תמונה נכונה של העולם סביבנו?

האם אין שם אינטרסים המעוותים את העריכה כדי להחדיר בנו הסתכלות מסוימת של המציאות? את כל הטענות האלו שמעתי כבר כתלמיד תיכון. אנו יודעים ומכירים את ההתנהלות הזאת ועדיין מתקשים לתת שם לבעיה ולמצוא פיתרון ברמה הכי גלובאלית ופשוטה.

האגו הצר מנהל את תפיסת המציאות שלנו ולוקח כל מרכיב חשוב בחיינו ומספק לנו דוגמא קטנה למציאות השלמה שניתן לקיים  פה אם היינו רק לומדים איך לנהל הטבע שלנו. את הטבע שלנו לא ניתן לשנות. לא בכוח ולא רעיונות אוטופיים ויפים. אנו כן מסוגלים להשקיע בחיבור. חיבור זה בהסתכלות על תפיסת המציאות השונה ממני כחיונית, לגיטימית הכרחית כדי שנוכל להתקיים ולחיות חיים טובים.

סרטן בגוף האומה

לכולנו יש נקודות כאלה שאם נוגעים בהן אנו שורפים הכל מסביב, בלי לחשוב
גם לי יש כזו זו המלחמה הלא נגמרת בדרום. יש אנשים שחושבים שירי לדרום זה לא באמת חשוב. הרי דרום זה לא תל אביב, לא השרון עם כאב רב אני מודיעה לכל מי שחושב כך, גם הדרום הוא המדינה שלכם, המדינה שלי ואולי לכם אין בדרום אחות אהובה , שאתם מדמיינת איך היא רצה לממ"ד ודורכת על מסמר אולי לכם אין אמא בדרום, שנשארה לבדה בבית, ואתם מדמיינים איך היא מנסה לרוץ עם הליכון לחדר המדרגות ואולי לכם אין ילד, הכי קטן, הכי קרוב, שגר בבית ללא ממ"ד ושהמקלט הקרוב הוא במרחק של 1.5 דקות ריצה, ויש לו רק 30 שניות לכם, יש 2 דקות ארוכות למצוא מחסה, האם ניסיתם פעם לעשות זאת ב-30 שניות. יש לנו מדינה אחת מהדרום הרחוק, ישובי עוטף עזה ועד הצפון הרחוק גם מטולה – מדינה אחת, גוף אחד וכמו בכל גוף, אם דוקרים את האצבע הכי קטנה ברגל כואב לכל הגוף. גם בלב מאוד מאוד כואב ומורגש. הידיים הרחוקות מתחילות לחבק וללטף את האצבע הקטנה הכואבת וכל הגוף מתגייס לרפא את האיבר הנפגע

הסרטן שלנו

והמדינה שלנו היא שלמה, כגוף אחד. וכולנו חלקים, תאים מהגוף הזה. רק גוף חולה, גוף שלא מרגיש כאבים, יש בתוכו תאים שמרגישים רק את עצמם דואגים רק לעצמם, הוא חולה במחלה המפחידה ביותר, מחלת הסרטן אם זה קורה לגוף זה האנושי הוא חולה בסרטן. המחלה המפחידה כך שהגוף הלאומי שלנו, האומה שלנו חולה במחלה הנוראית ביותר והמזל שלנו הוא שאנחנו מבינים מהי המחלה, כי זה השלב הקשה ביותר, להבין במה הגוף חולה
התרופה היא האיחוד בינינו, דאגה הדדית, הערבות הדדית. לא רק במילים, לא רק ממסכי טלוויזיה אלא במעשה, מכל הלב בהבנה שאם לא נקח את התרופה, הגוף ימות