חיסונים לבני אדם וחיסונים לכלבים

עד לפני התפרצות הקורונה היה דיון ער בשאלה האם חיסונים הם הכרחיים. נראה כי עכשיו, במגפה העולמית הראשונה מזה 100 שנה מתברר לכולם הצורך בחיסונים. אבל לפעמים קל לדבר על חיסונים על בני אדם בהשוואה לחיסונים לכלבים. כל בעל כלב יודע כמה כסף עולים חיסונים בשנה ותמיד עולה השאלה האם זה הכרחי? אז אלא אם כן אתם רוצים לקבל קנס או להוציא אלפי שקלים אצל וטרינרים עדיף לבזבז כל שנה את הכמה מאות שקלים ולוודא שהכלב שלכם מוגן. בדיוק כמו שאתם לא רוצים שהכלבים שלכם יהיו פגיעים לנגיפים ומכיוון שאין להם ביטוח בריאות תשלמו ביוקר תרתי משמע על כל הידבקות כך גם עליכם, גם אם ביטוח הבריאות יכסה את מרבית הטיפולים. בדיוק כמו שיש חיסונים בסיסיים והכרחיים לבני אדם כך יש כלאו גם לכלבים. לדוגמא בורדטלה חיסון חובה המומלץ לכל הכלבים, ללא קשר לסגנון החיים. חיסונים לבורדטלה ברונספטיקה ושעלת כלבים הם חיסונים חשובים משום שמדובר בנגיפים המועברים באמצעות הפרשות באף ובאוויר. המחלה מתפתחת כזיהום בדרכי הנשימה העליונות ואמנם שהיא קלה יחסית לטיפול באנטיביוטיקה, אך בשל השיעול, הכלב יצטרך להיות מבודד בבית. במקרים חריגים המחלה עלולה להסתבך ולהתפתח בצורה רצינית יותר, מה שלעול להביא לאישפוז אצל הווטרינר שלכם. מזכיר לכם משהו?

בני אדם וכלבים
בני אדם וכלבים

רק שבשונה ממקומות עבודה, מערכת החינוך, טיסות וכדומה הנגיף מועבר בדרך כלל במקלטים, בכלביות, במעונות יום כלבים, בגינות כלבים, בעצם בכל מקום בו הכלב שלך יכול להיחשף לכלבים אחרים. זוהי מחלה מאוד מדבקת ולכן לא כדאי לחשוף גורים לכלבים אחרים עד שהם יכולים להתחסן. המחלה מתחילה בשיעול שנשמע כאילו הכלב מנסה להקיא משהו שנתקע לו בגרון ושוב ושוב. לא נעים, לא לכלב ולא לבעלים. לרוב החיסון ניתן באמצעות טיפות פנים לאף, או בצורה הניתנת להזרקה. הוא מחזיק למשך שנה, אך במקומות עם סיכויי הדבקה גבוהים כגון פנסיון כלבים או מעונות יום לכלבים או דוג סיטרים מסוימים ידרשו להתחסן כל 6 חודשים.

אז האם זה הכרחי? מרבית האנשים יאמרו לכם שעדיף להיות בצד הבטוח ולהתחסן ולא רק כדי לשמור על הכלב שלך אלא גם על אחרים. גם כאן ניתן למצוא דיון דומה בקרב בני אדם שנערך סביב וירוס הפפילומה וגם בדיון זה ההמלצה של מרבית הרופאים היא להתחסן.
להרחבה: https://www.purina.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8
https://stopapilloma.co.il

פורסם בקטגוריה Blog

שנה חדשה

ראש השנה היה בסימן "קורונה". השנה החדשה התחילה בהיסוס, בחוסר ודאות, האם ניתן לנצח את המלחמה הזו? בשנה הקרובה זה יהיה האתגר שלנו. בכל העולם נכנסים לגל השני של המגפה, עם תסכול גדול, עם חוסר הסכמה לדרכי הפעולה שיבטיחו לנו "חיים שקטים". נראה כי הזמן בו הסגר השני מתחיל בערב ראש השנה מאותת לנו – שימו לב מה קורה לכם, האם כך רציתם לפתוח את השנה החדשה, ואם לא, אז למה קיבלנו את העונש הזה?

ראש השנה – תחילת השינוי

נראה כי הסליחות שנאמרו לקראת יום כיפור בחודש אלול האחרון היו הכנה ראויה לשינוי המקווה. ההחלטה שאנחנו רוצים לצאת לדרך חדשה, מחייבת אותנו לתת דין וחשבון. הסגר השני תופס אותנו יותר שבורים, מפורדים, האשמות הדדיות לגבי אחריות התפשטות הנגיף הם רק קצה הקרחון, נראה כי הציבור בישראל ובעולם כולו נמצא במשבר כללי ורב תחומי. אם כך הם פני הדברים, אז מה עלינו לתקן? חשבון הנפש, צריך להניע אותנו לחיפוש אחר מהות הקלקול. לאחר היציאה מהסגר הראשון נשמעו קולות חלשים ומעטים, כי יש כאן הזדמנות לשינוי, הזדמנות לסדר חדש, לקביעת סדר ערכים שונה. נראה כי מקרה האונס באילת מראה עד כמה החברה שלנו נמצאת בבור חשוך. כמובן ששבועיים לאחר המקרה הכותרות נעלמו וכאילו המקרה ירד מסדר היום. החקירה עדיין בעיצומה אבל אין הבנה שהמקרה מעיד על חולי קשה שלנו כחברה. אין שיח ביננו שמנסה לאבחן בעיות וסיבתם והסכמה על דרכי פעולה חדשים על מנת לתקן.

נראה שהתחלה חדשה תחייב אותנו. הכרה חדשה כחברה כעם, שהצלחת היחיד נמדדת על פי ההצלחה הכללית, נראה כי הטבע דוחף אותנו לחיבור כזה. אף פעם לא הייתה לנו מציאות כזו משותפת לכל העולם. הקורונה באה וטרפה את הקלפים מחדש. בתוך מספר חודשים היא מאתגרת את העולם כולו כאילו אומרת לנו – אם אתם רוצים להיות בריאים תדאגו שלכל יחיד ויחיד תהיה סביבה בריאה. נראה כי את הנקודה החשובה הזו פיספסנו. קשה לנו לקבל את האחריות ההדדית הזו. ואולי זה תחילת השינוי.

פורסם בקטגוריה Blog

מה זה רולטור ומה ההבדל בינו לבין הליכון?

קשיש

רובנו לוקחים את הניידות שלנו כמובנת מאליה, אבל כולנו מזדקנים וכולנו מאטים. ככל שאנו מתבגרים, הניידות שלנו חשובה יותר כבורנו בהיבט של עצמאות ושימור איכות החיים. כל מי שחי לבדו ומתחיל לאבד את ניידותו נמצא בסיכון לכך שיזדקק למטפל או מסייע. אמנם כתבתי בלשון זכר אך ברור המקרים מדובר דווקא בנשים שמצליחות לחיות יותר מהגברים. אובדן ניידות לרוב מתרחש כתוצאה מנפילה או מכה חזקה אחרת. נפילות בקרב קשישים גורמות לעיתים קרובות לשברים בשורש כף היד והירכיים ועלולים לגרום לכניסה לניתוח. ישנם מספר מדדים פשוטים שהוכחו כמפחיתים את הסיכון לנפילות. הראשון הוא שינוי סביבתי – הסרת סכנות החלקה כגון שטיחים והוספת פסים נגד החלקה למדרגות וחדרי אמבטיה. השני הוא שימוש בכלי עזר להליכה. עזרי ההליכה לרוב מומלצים ונבחרים על ידי רופא או פיזיותרפיסט. הם גורמי המקצוע שיכולים להדריך אותך מה מתאים להיסטוריה הרפואית שלך, אך יש גם מקום להעדפה אישית. אחרי הכל, אתה תהיה זה שמשתמש בכלי ההליכה. וגם כאן כמובן שברוב המקרים אלו נשים ולכן השימוש בלשון זכר הוא מטעמי נוחות בלבד.

הליכונים עם גלגלים מכונים בדרך כלל רולטורים. הם מגיעים במגוון צורות וגדלים ועם אפשרויות מותאמות רבות. שניים מהרולטורים הנפוצים ביותר הם הליכוני 3 גלגלים ו -4 גלגלים. הליכון עם 3 גלגלים מאפשר תמרון קל יותר וניידות נוחה יותר בתוך חללים סגורים וקטנים יחסית אך מצד שני הוא מציע תמיכה מוגבלת יותר ולכן מתאים למי שזקוק לסיוע קל עד בינוני בלבד. הליכוני 4 גלגלים לא מסתובבים באותה הקלות כמו הליכוני 3 גלגלים אבל מציעים תמיכה משמעותית יותר. הם מגיעים לרוב עם מושב המאפשר למשתמש לנוח בכל עת. מסיבה זו הם בחירה פופולרית במקרים קשים יותר. בשני סוגי הליכונים יש בלמי יד וחלקם כוללים  סל או תיק נשיאה להובלת פריטים תוך מתן אפשרות למשתמש להחזיק שתי ידיים על המסגרת בכל עת לשם יציבות וניווט ההליכון. ישנם כאלו המקפידים לקרוא להליכון עם 3 גלגלים רולטור ולהליכון עם 4 גלגלים הליכון עם גלגלים.

פורסם בקטגוריה Blog

למה אלוהים, למה?

תפילה אמיתית

אולי לקראת יום כיפור הגיע הזמן שאלוהים יעשה חשבון נפש? אולי שישאל את עצמו על המצב שהעולם והעם שלנו הגיעו אליהם. האם לשם כך ברא אותנו? לאיזה עוד שפל נמשיך לרדת? למה אלוהים, למה? למה הבאת אותנו לשפל המדרגה? למה הבאת את עמך הנבחר להיות העם הכי נאלח? זה מה שרצית בעבור ממלכת הכהנים שלך? זה מה שרצית בעבור הגוי הקדוש? הזו היא קדושה?
אתה השולט בכל דבר המושך בחוטים ומנהל את העולם, הלא אתה רואה מה קורה בממלכתך, בארץ ישראל המתעוררת יום יום לזוועה קשה מקודמתה. התעללות בחסרי ישע בבתי אבות, פראי אדם האמורים לטפל באהבה משפילים, מרעיבים, מכים בלי הבחנה קשישים שבסוף חייהם הופכים לחיה פצועה החיה בפחד נורא. חסרי ישע הלומדים את העולם, שהוריהם בטוחים שהם מוסרים אותם למטפלות מסורות שלא חוסכות מאמץ, מגלים שאותן מטפלות המקבלות את ילדיהם בחיוך ולמראית עין באהבה, הופכות את עורן כשההורים כבר מחוץ לגן. מתעללות, קושרות, מטיחות לרצפה, הופכות להיות ברבאריות כלפי פרחים צעירים בראשית
צעדיהם בעולם. אימהות השולחות את בנותיהן לחופשה באילת מגלות טורפי נשים האונסים את בנותיהן כאילו היו חפץ שבא לשרתם. אלוהים האם לכך כיוונת כשבחרת אותנו לסגולה מכל העמים? למה אלוהים, למה? האם אתה זה שמציף את כל הזוועות עכשיו כדי שנתעורר לתנאי שלך בורא עולם? "ועתה, אם שמוע
תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש." (שמות י"ט ה' ו')? האם כדי שנתבונן במעשינו ונפעל לתקנם כדי שאתה תוכל לקיים את חלקך בברית שכרתת אתנו אז? האם אנחנו צריכים להגיע לשפל המדרגה כדי להיזכר בך? האם כדי שנפנה אליך בבקשה? האם כדי שנתאמץ להיות ראויים להיות עמך? האם מילוי התנאי דורש מאיתנו להיות כל הזמן ב-אם אין אני לי מי לי כדי שאתה תיתן את חלקך כ-אין עוד מלבדו?
מה עכשיו, אלוהים יקר? אנא תן לנו סימן, הראה לנו את הדרך הנכונה, רק אתה מסוגל! הראה לנו איך אוספים את העם קשה העורף שלך ולוקחים אותו קדימה לתפקיד העם הנבחר! אנא אלוהים, אנא!

השיחות שלי עם אלוהים

אל
פוסידון

לא זכור לי מתי בדיוק התחלתי לדבר קבוע עם אלוהים מה שבטוח זה שזה היה מזמן כשהייתי ילדה
קטנה. בבית הדעות היו חלוקות – אבא, ניצול שואה, החליט שאם יש אלוהים והוא אפשר כזו זוועה אז הוא לא מבין אותו ולא רוצה בכלל להכיר בקיומו ובטח לא להאמין בו. למרות שאבי נולד למשפחה יהודית
ברומניה ובזמנו כולם היו בהגדרתם דתיים ומאמינים באלוהים כמובן. אמי הייתה ניצולת החיים עצמם וכבר כשנולדה נמסרה לסבתה שגידלה אותה. בכל מקרה אמי חיה בתנאים לא תנאים באומללות וזוועות לא פחות קשות מהשואה עצמה. איכשהו החיים הכל כך קשים שלה אף פעם לא החלישו את אמונתה באלוהים ותמיד אמרה שהוא מדבר עימה ומנחה אותה כל החיים. גם תמיד אמרה אלוהים חונק אבל לא הורג ושהכל לטובה.
השיחות שלי עם אלוהים הן על הכל כולל הכל. בעיקר אני אוהבת לדבר איתו כשאין אף אחד בסביבה ואני יכולה לדבר עימו בקול ולא רק במחשבות. יש מצב שהדיבור עם אלוהים החל בגלל כל אותם ניגודים שראיתי בבית או שזו התפתחות רגילה של כולנו והדיבור הפנימי הזה שלנו עם משהו בתוכנו אנו קוראים לו אלוהים והאלוהים האמיתי? לא ממש ברור. בכל מקרה הקול הזה שכמובן גם עונה (ממש דו שיח!) אני שואלת הוא עונה, אך לרוב הוא מדבר אלי בסימנים ואני צריכה לפענח אותם ואז מתחיל הדיאלוג. נראה לי שלרוב אנחנו לא מסכימים אבל בסוף הוא תמיד מנצח. תמיד התשובה שלו ברורה וחד משמעית אבל אני מתחכמת וחושבת שאני יודעת יותר טוב או בוחרת בדרך שלי. תמיד עולה בי השאלה – אם זה כל כך ברור לך מהתחלה, למה את מאריכה את הדרך וגם סובלת בדרך כלל, עד שבסוף את עושה מה שידעת מלכתחילה.
השיחות הכי טובות שלנו הן דווקא אלא שאני לא מתעקשת על שלי ונותנת לשיחה לזרום כי כשאני שואלת אותו משהו אני זו שתמיד עושה קשיים, אצלו הכל תמיד ברור וממש חד וחלק, אני מתחילה עם הרגשות וההתלבטויות ומסבכת הכל אבל כשאני מאפשרת לו לדבר ולא מפריעה אני לומדת הרבה. הבעיה שהדרך שלו כל כך ישירה, החלטית ולא מתפשרת שלרוב קשה לי להיכנע ללא איזה מאבק קטן לעצמי.
כמה פעמים תפסתי את עצמי עושה מה שבא לי ואוכלת אותה. אם הייתי מקשיבה לו הכל היה בא על מקומו בשלום. חוסכת מכות שהרבצתי לעצמי, חוסכת זמן וממשיכה להרפתקה הבאה בלי כל השטויות שלי. אולי זו הדרך שלו לחנך אותי ואולי באיזה שלב אתחיל להקשיב מבלי להתעקש כמו ילדה קטנה עקשנית וסוררת.

איפה שנגמר השכל מתחיל אלוהים

אלוהים

"איפה שנגמר השכל מתחיל האלוהים" כך אמרה לי המורה שלי לביואורגונומי. שנים חיפשתי את האלוהים, את האלוהים שלי, לא זה של הדתיים, לא את הכועס הנוטר, הנוקם. את האלוהים הזה שדמיינתי במוחי – האוהב, החומל, הטוב והמטיב ולא מצאתיו.
השכל התערב לו בחיפוש אלוהיי, כל פעם מחדש כאילו אמר: "תרגיעי, אין כזה אחד" "חיפשת וחיפשת ולא מצאת ועדיין לא נואשת?" "תתעוררי הזויה, אלוהים כמו שאת רוצה נמצא רק באגדה". ואז באה אותה מורה ובמשפט אחד הפכה לי את העולם: "איפה שנגמר השכל מתחיל האלוהים"
היא אפילו לא שיערה לאן יקח אותי אותו משפט, הוא העיף למקום חדש למקום ששם סוף סוף את
השכל בצד ולו אמר: "עכשיו אתה בשתיקה לא מעז להוציא מילה" "רק הרגש נכנס לתמונה, הוא
השחקן היחיד על הבמה ואתה יושב בדומיה עד להודעה חדשה".
ואז החיפוש עבר פאזה, מכל המקומות של "הרוחניקיות" ששם חיפשתי עד עתה פניתי לכר חדש,
לכזה שהשכל תמיד פסל. חזרתי אחורה בזמן לאלוהים שנמצא מאז ומתמיד בחכמת הקבלה.
לא בחכמת הקבלה של הדתיים עם השטריימל והזקן , שכבודם במקומם מונח, לחכמת הקבלה מבית
מדרשה של "קבלה לעם", זו שפתוחה לכולם, לכל אדם בכל מקום בכל שפה, לכל אחד שמחפש
קשרים של אהבה בין אדם לאדם. לכל מי שמחפש אלוהות מעבר לכאן ולעכשיו.
כשהתחלתי לצעוד במשעולי חכמת הקבלה גיליתי חכמה שהיא הכי עתיקה ובו בזמן הכי חדישה.
מצאתי בורא שנותן לי ולחבריי יד, כמו אבא טוב שכל רצונו לחנך את ילדיו, לא בפינוק ובהרעפה של
הנה קח, הכל שלך אלא כצבי הבורח ותוך כדי מנוסה מפנה ראש ענק וכאילו אומר בשפה המיוחדת
אליו: "אל תפחד, בוא אחריי, גלה אותי, אני כאן בשבילך – אבל כדי לגלות אתה צריך לעשות עבודה."
"צעד אחד שלך ומיד בתמורה אני בצעד לקראתך. "
אבא שמשחק עם בנו משחק, משחק מחבואים ללא מנצח אחד וללא מפסיד אחד, משחק שבו כולם
ללא יוצא מן הכלל זוכים להכיר את הטבע האחד. את המצב של אני ואתה ואנחנו – ככככולם – יחד
בסירה אחת.
ולמה נזכרתי בזה עכשיו? כי באתר האמת גם הקורונה, שמראה לנו עד כמה כולנו אחד, היא הזדמנות למחקר ולעבודה כדי לגלות כוח הטבע האחד. היא הזדמנות לבחון מערכת יחסים של בורא ונברא, של אנושות ושל פרט. של אמירה אלוהית לכל בני האדם.

פתח של תקווה

לפני 10 שנים נחשפתי לראשונה לחוכמת הקבלה.זה היה תקופה שחיפשתי את עצמי , בין יחסים עם בן זוגי מתפרקים והופכים למשהו טפל כי אחרי 5 שנים הבנו שאנחנו אנשים שונים וכל אחד חי את החיים שלו וקשר בנינו כבר לא שם.חיפשתי את עצמי, התחלתי ללמוד כל מיני שיטות של ניו אייג' , גיליתי שאני משתייכת לאנשים רגישים מאוד גם סוג של דרך שהם עוברים,למדתי תואר בפסיכולוגיה היה מעניין ולעיתים מדוייק ,אבל אותה שאלה שהיתה כל הזמן אוכלת אותי לא ענו אליה.למה העולם שלנו כזה מנוכר? ולמה אנחנו בני אדם חיים במקום של צער וכאב, במקום לחיות במקום טוב ויפה שהיו מבטיחים באותם הרצאות של ניו אייג' שהלכתי אליהם, הרגשתי שיש משהו טפל ולא אמיתי.

הייתי ממשיכה בחיפוש שלי עוד הרבה זמן עד שלא הראתי לפסיכולוגית שלי מה שכתבתי ביומן שלי על רוסיה ,והיא אמרה לי את כותבת מה שבעל הסולם כתב , בהמשך היא סיפרה לי על בני ברוך והרב לייטמן. פתחתי את ערוץ 66 היה נראה לי מוזר האיש הזה שנראה כמו רב דתי עם כיפה,ותלמידים שלו, משהו קסם לי שם, ראיתי עוד תוכניות, היה שם משהו חום אנושי שחיפשתי כל כך הרבה שנים וגם רב שמדבר דברים אלי ואל העולם.

תוכניות אחרות על חיפוש רוחני של נשים ,כל כך התחברתי כל אשה שם היית נראת עברה דרך דומה עד שהיא מצאה את חוכמת הקבלה, במקביל הגיעו אלי חברה מרשת חברתית " בשותף"  כן כן זה היה באותם ימים שהיו עוד רשתות חוץ מפייסבוק ואינסטוש,ולהפתעתי גם דיברה על קבלה לעם ,הבנתי שיקום מדבר אלי ,ואז ישר הגעתי לערב איחוד כנס שהיה  בגני תערוכה בערב ושיעור של יום שלישי בפתח תקוה במרכז קבלה לעם ,וכל שער היסטוריה .

אני לומדת 10 שנים מצאתי דרך חיים ,דרך שבה אני מסתכלת על מציאות בצורה יותר רחבה, עולם דו מימדי הפך לתלת מימד, החוכמה לימדה אותי לצאת מעצמי, מצאתי חברים שחושבים כמוני,מצאתי אנשים שמבינים אותי ולפי השיטה חכמת הקבלה פותחים עולם אחר , עולם של אהבה ושפע.הסתכלות שונה הגיונית ונכונה על החיים, הסתכלות שעל ידה אני יכולה להתמודד עם כל סיטואציה בחיים בצורה בריאה ובונה, זה נרכש לאורך שנים, החיים לא משתנים , הבעיות לא משתנות, משתנה רק דבר אחד, הסתכלות שלך על בעיות,היכולת לגדול מכל דבר רע או טוב שקורה לך ולא ליפול .

מה אתם חושבים על "חכמת הקבלה"?

רבים חושבים שחכמת הקבלה הופיעה מתישהו בתרבות והדת של העם היהודי והיא בסך הכול עוד ענף בנוסף לתנ"ך, לתלמוד, לגמרא ולמדרשי חז"ל. אבל המקובלים האמיתיים, כמו בני ברוך, אומרים לנו שזו טעות. חכמת הקבלה היא שיטה עתיקה בת אלפי שנים לגילוי מקור החיים.

על פי חכמת הקבלה, לפני כ-3,800 שנה בבבל, התעורר באברהם, שמוכר לכולנו כאברהם אבינו, רצון לגלות את סודות היקום. הרמב"ם כתב על אברהם ב"משנה תורה": "וידע שיש שם א-לוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא א-לוה חוץ ממנו".

על איזה אלוהים מדבר אברהם? ומה זה אלוהים?

אברהם גילה את הכוח העליון "אלוהים" שדרכו הוא התחיל לראות את התפתחות העולם כקשר בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, הטבע דוחף את החומר להתקשר יותר ויותר עם חומרים אחרים, כמו פרוטונים ואלקטרונים שיוצרים אטומים שמתחברים למולקולות שמתחברות ליצורים חיים מורכבים יותר. כך גם בני אדם שמתחברים ביניהם בונים חברות שמהם מורכבת כל החברה האנושית.

ומצד השני, הטבע מפריד ומבדיל בין החומרים, ולכן אנחנו יכולים לראות מגוון צורות בטבע, כמו דומם, צומח, חי ואדם. 

ומה אומרת על כך חכמת הקבלה?

המקובלים מסבירים לנו שנבראנו בתוך מערכת אחת שכל חלקיה קשורים זה לזה. אבל, עם הזמן התרחקנו עד שהגענו למצב של פירוד ודחייה אחד מהשני הודות להתפתחות האגו. התהליך הזה טמון בתוכנית הבריאה כדי שנתפתח עד למצב הקוטבי ביותר ונכיר בו כמצב רע. ואז מתוך מודעות ורצון חופשי, נרצה לאזן את שני הכוחות המנוגדים שבתוכנו, הרצון להשפיע והרצון לקבל, ובמילים אחרות כוח הטוב וכוח הרע.

איך הכול התחיל?

בימי אברהם האנושות התרכזה במסופוטמיה שבבבל העתיקה. האנשים חיו כמשפחה אחת גדולה והרגישו זה את זה. הם חיו בהרמוניה ביניהם ועם הטבע, עד שלפתע התפרץ בהם האגו בצורה משמעותית "עד ימי נמרוד היו כל בני אדם שווים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו, ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ". כך כתב דוד אלטשולר, אחד מפרשני התנ"ך במאה ה-18. 

נמרוד טען טענה הגיונית כנגד השנאה שהלכה והתגלתה בין הבבלים. הוא אמר שעליהם להתרחב אל מעבר לגבולות בבל, וכשהם יהיו רחוקים מספיק זה מזה, הם יוכלו לחיות בשלום.

לעומתו, אברהם טען שריחוק לא יפתור את הבעיה, כי לפי חוקי הטבע כל האנשים בחברה האנושית צריכים להגיע לאחדות מעל כל ההבדלים והניגודים שמתגלים ביניהם. לכן, אברהם רצה לאחד בין כל הבבלים ולבנות חברה מושלמת, אבל כשהוא התחיל להפיץ את הרעיון שלו, המלך נמרוד התנגד לכך. 

זוהי למעשה ההתנגדות הראשונה (ולא האחרונה) בהיסטוריה לשיטת החיבור ולחכמת הקבלה. זו התנגדות לאידיאולוגיה שלמה שהמקובלים נושאים בה. הם מסבירים דבר פשוט – צריך להיות קשר של התחשבות ודאגה הדדית בין בני אדם. למה? כי זו המגמה של כל הטבע. זה הרצון של הכוח עליון. זה החוק של גוף חי.

ב"משנה תורה" הרמב"ם מספר כיצד אנשים משבטים וממלכות שונות הצטרפו לאברהם וכך נולדה קבוצת "בית אברהם" שהפכה לימים לעם ישראל. עם שמה שמייחד אותו זה רעיון אידיאולוגי, ולא קשר משפחתי ככל העמים.  לא בכדי לאורך ההיסטוריה חכמים דיברו על  ערבות הדדית ו"ואהבתך לרעך כמוך"-  אלו אינן סתם מילים יפות, אלא חוק טבע, החוק העיקרי שפועל במציאות. ברמת הדומם, הצומח והחי, הערבות ההדדית מופיעה בצורה אינסטינקטיבית. אבל ברמה של האדם צריך שיהיה לנו רצון חופשי להיות ערבים זה לזה. כשנצליח בכך, נגלה כוח אחד שמנהל ושולט בכל המציאות. הגילוי הזה יענה לנו על כל השאלות שלנו בנוגע למהות החיים. 

את שיטת החיבור שפיתח אברהם, המשיך משה וכל המנהיגים שבאו אחריו. הידע הזה עבר בעל פה עד שלבסוף נקרא בשם "חכמת הקבלה", והיא מתקבלת במסירה מדור לדור, כדי להתממש היום על ידי בני ברוך.

פורסם בקטגוריה Blog

טפטים 2020 – מה הולך להיות?

לפי מה שמתפרסם בלא מעט בלוגים של עיצוב הבית, נראה כי שנת 2020 הולכת להיות השנה של האפקט המטלי, במיוחד כזה המשתלב עם סגנון מינימליסטי בסלון או בחדר השינה. בין הטפטים המטליים נראה כי השחורים או אלו בצבע עופרת מושכים עניין רב יותר, כנראה בגלל השפה המשותפת שלהם עם עולם של היי טק ועיצוב סטארט אפיסטי חדשני של עולמות סייבר ורשתות. לרוב הטפטים מעוצבים בתבניות גיאומטריות של צורות מתמטיות שנראות כאילו הן נלקחו מתוך המטרקיס. אחת הדוגמאות המרכזיות שחזרה במספר כתבות היא של טפט כחול אפור כהה עם תבנית עיצובית של כוורת חסרה – משושים בגדלים שונים וכאילו לא מדוייקים במאה אחוזים החסרים לעיתים צלע אחת או שניים השוברים את השלמות.

טפט

חשוב לזכור כי טפטים שחורים או כהים מאוד המכסים את מרבית הקירות בחלל אינם בהכרח מומלצים בשל היכולת שלהם לבלוע אור וליצור אווירה פחות חיה ויותר מדכאת אך אם מקפידים על גוונים אפורים יותר או מטליים באופן שמחזיר אור דווקא עיצובים יותר אגרסיביים וכוחניים לעיתים יוצרים נוכחות ואפקט עיצובי משמעותי יותר עבור החלל המדובר.

עוד אפשרות שעושה רושם שתיכנס חזק השנה היא טפטים מעוצבים שחור ולבן. אז נכון ששחור ולבן זהו שילוב שהיה כאן מאז ומתמיד וכנראה יישאר רלוונטי לנצח אך השילובים העדינים והמינימליסטים המוצעים כיום בחלק מתבניות העיצוב מאפשרים ליצור אווירה אתנטית או גיאומטרית מסוג חדש לחלוטין. אפילו אם לוקחים עיצובים מסורתיים עתיקים כגון העיצובים המוסלמיים של אנדלוסיה או העיצובים הויקטוריאנים ומעבירים אותם דרך פילטר עדין יותר ובגווני שחור לבן ניתן לקבל אמירות עיצוביות מסוג חדש. באחד המגזינים נתקלתי אפילו בעיצוב סקנדינבי עתיק שזכה לריענון ועיצוב מחדש בשחור לבן ובצורה מינימליסטית שהופכת אותו לממש 2020. לסיום רציתי להזכיר סגנון נוסף שאיני מתחברת אליו אישית אך ראיתי שיש החושבים כי הוא יתפוס חזק יותר השנה והוא סגנון הגלים – בין אם מדובר בגלים מסיביים ונוכחים בצבעים חזקים ובולטים או גלים עדינים מודרנים טכנולוגיים. לטעמי הסגנון מקושקש מדי ואני פחות חסידה של גווני ירוק, לבן וכחול אך ימים יגידו האם אני בדעת מיעוט או שמדובר במשאלת לב של קומץ מעצבים בלבד.

פורסם בקטגוריה Blog

קוסמטיקה מקצועית בישראל

בין חברות הקוסמטיקה המקצועית בישראל ניתן למצוא חברות כגון גיגי מעבדות קוסמטיקה שהוקמה בשנת 1957 ונחשבת ליצרן הקוסמטיקה המקצועית הגדול בישראל עם למעלה מ400 מוצרים המשווקים ליועצות יופי, קליניקות, רופאי עור ומקומות ספא. לאחרונה השיקה החברה קו מוצרי ביו פלזמה המבוססים על טיפול חדשני ומורכב הכולל מרכיבי אצות מהים הצפוני אשר אמורות לסייע בטיפול בקמטים, כתמים שחורים בעור, מרקם העור, יובש, ירידה בברק של העור, שינוי בגמישות שלו ופצעים שונים. המוצרים גם אמורים לאזן עור שמנוני במיוחד או בעייתי. חברות נוספות בתחום הן נווה פארמה שהוקמה בשנת 1996 עם מוצרים המיוצאים לשלושים מדינות וד"ר רון קדיר שהוקמה לפני למעלה מחמישים שנה. תעשיית הקוסמטיקה בישראל היא לא מהמפותחות בעולם אך ללא ספק שהיא אינה נופלת מתעשיית הקוסמטיקה והיופי במדינות מפותחות אחרות. החדשנות הישראלית לצד ההון האנושי המתקדם והמשאבים הטבעיים הנמצאים בישראל יוצרים תמהיל מעניין של יכולות הבאות לידי ביטוי בחברות ובמוצרים החדשניים שלהן שעומדים בכל התקנים המחמירים ביותר בעולם וחלקן אף עמד למבחן של מחקרים מדעיים בנושא. כמובן שיש גם חברות שמתבססות על הפקת מוצרי ים המלח ועל בסיס בוץ ים המלח.

פרט למוצרים אלו ניתן גם למצוא חברות ישראליות שעוסקות בתחום טיפוח השיער או טיפול בהתקרחות. חלקן טוענות לפטנטים ובעלות מוצרים שפותחו על ידי אנשי אקדמיה בכירים. אם כי התחום מאוד בעייתי ומאופיין בלא מעט תרמיות ולכן אתגר אמון הצרכנים הוא אולי האתגר הגדול ביותר. בעוד שבתחום המעבדות המקצועיות הפועלות עם תקני ISO ובליווי מחקר צמוד, ביתר התחומים סוגיית האמון ואף תוצאות המחקר שנעשים לעיתים כדי להיאבק בבעיית חוסר האמון נתפסים כלא אמינים. הדבר נכון גם לתעשיות מתחום הוויטמינים או מה שנתפס לעיתים כרפואה משלימה או תוספי בריאות.
כאמור תקני הISO הם ניסיון להתמודד עם חוסר האמון אך כיום ישנם הרבה מאוד סוגי ISO וגם שם קשה, ללא הבנה מקדימה בתחום לדעת מי אמין ומי לא. גם העובדה שברמת המלל הכל נשמע אותו דבר: "מוצרים איכותיים שיעשו לך כל כך הרבה טוב ושנבדקו ועכשיו בחצי מחיר" אינה מועילה להתמודדות עם הבעיה.

זו הסיבה שחלק מהחברות מוותרות על ניסיון ההתמודדות בשוק החופשי ובחינוך או הסבר לצרכן הסופי ומעדיפות לעבוד עם מתווכים אשר רכשו את אמון הצרכן ומקדמות עבורן את המוצרים תמורת נתח יחסית גדול מהרווחיות. חלק מהחברות אף מוורתות על המותג שלהן ומייצרות את המוצרים בוויט לייבל עבור מותגי בית של רשתות שונות.

פורסם בקטגוריה Blog