בעשור האחרון נצפתה עלייה גדולה בשימוש בכרטיסי האשראי, יחד עם מגוון שימושים שונים שנוכל לעשות כיום דרך כרטיסי האשראי שלנו, אפשר לומר כי השימוש בו רק הלך וגדל בשנים האחרונות. אל מגוון שימושים אלו הצטרפו גם חוקים התאומים את אופי השימוש, ואלו אמונים על סינון או לפחות דירוג סיכונים בין הלקוח אשר מבקש הלוואה לבין חברות האשראי. דירוגים אלו נעשו תחת חוק "דירוג אשראי" שנכנס לתוקפו בשנת 2019, והוא מאשר ללשכות אשראי השונות לבצע דירוג לאופי היכולת הפיננסית שלנו ובאישור בנק ישראל. אך עם משבר הקורונה חלו לא מעט שינויים בחיי כולנו, ולאחר חיפוש נראה כי אלו השינויים הלוואות בכרטיס אשראי לאחר הקורונה.

הלוואות בכרטיסי אשראי עד לקורונה

בתחילת 2010 החלה להירשם עלייה בשימוש כרטיסי האשראי, כך שאותו עשור נפתח בעלייה ביתרות החוב של משקי הבית בשימוש כרטיסי האשראי. אם ב2010 אחוז חוב היתרות עמד על כ5.9% עד לשנת 2019 הוא כבר עמד על כ11.7%. נתונים אלו מראים את העלייה המתונה והדרגתית של אזרחי ישראל בשירותי האשראי השונים, החל ממסגרות כרטיסי האשראי ועד להלוואות חוץ בנקאיות. השימוש באשראי בין משקי הבית בישראל היה רחב, אך עם פרוץ מגפת הקורונה והוצאה לחל"ת ופיטורים של לא מעט עובדים במשק, החלה להיווצר עלייה בבקשות דחיית התשלומים. עלייה זו יצרה מתווה החזר להלוואות, יחד עם הסרת חסמים רגולטורים מטעם בנק ישראל ושורת הקלות.

לאחר תקופת הקורונה

חלק מההקלות כללו הגדלת מסגרות אשראי של לקוחות פרטיים ועסקיים, הוזלת עמלות ודחייה בת שלושה חודשים לכל לקוח עם הלוואה מתחת למאה אלף שקלים ועם אישור מיוחד,  יכולה להמשך עד לשישה חודשים. הקלות אלו ועוד רבות העניקו "אוויר" נשימה ללא מעט משקי בית ועסקים קטנים ובינונים, ועם חלוף שנת הקורונה עולה כי חברות האשראי והבנקים ממשיכות עם מתווה ניתוח הסיכונים ודירוג האשראי. יחד עם מתווה זה נמשכות גם הוזלת עמלות והשירותים הדיגיטליים בכל הבנקים רק הולכים וגדלים. עם זאת עדיין לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית את התמורות שחוללה מגפת הקורונה במשק האשראי בישראל.