רבים חושבים שחכמת הקבלה הופיעה מתישהו בתרבות והדת של העם היהודי והיא בסך הכול עוד ענף בנוסף לתנ"ך, לתלמוד, לגמרא ולמדרשי חז"ל. אבל המקובלים האמיתיים, כמו בני ברוך, אומרים לנו שזו טעות. חכמת הקבלה היא שיטה עתיקה בת אלפי שנים לגילוי מקור החיים.

על פי חכמת הקבלה, לפני כ-3,800 שנה בבבל, התעורר באברהם, שמוכר לכולנו כאברהם אבינו, רצון לגלות את סודות היקום. הרמב"ם כתב על אברהם ב"משנה תורה": "וידע שיש שם א-לוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא א-לוה חוץ ממנו".

על איזה אלוהים מדבר אברהם? ומה זה אלוהים?

אברהם גילה את הכוח העליון "אלוהים" שדרכו הוא התחיל לראות את התפתחות העולם כקשר בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, הטבע דוחף את החומר להתקשר יותר ויותר עם חומרים אחרים, כמו פרוטונים ואלקטרונים שיוצרים אטומים שמתחברים למולקולות שמתחברות ליצורים חיים מורכבים יותר. כך גם בני אדם שמתחברים ביניהם בונים חברות שמהם מורכבת כל החברה האנושית.

ומצד השני, הטבע מפריד ומבדיל בין החומרים, ולכן אנחנו יכולים לראות מגוון צורות בטבע, כמו דומם, צומח, חי ואדם. 

ומה אומרת על כך חכמת הקבלה?

המקובלים מסבירים לנו שנבראנו בתוך מערכת אחת שכל חלקיה קשורים זה לזה. אבל, עם הזמן התרחקנו עד שהגענו למצב של פירוד ודחייה אחד מהשני הודות להתפתחות האגו. התהליך הזה טמון בתוכנית הבריאה כדי שנתפתח עד למצב הקוטבי ביותר ונכיר בו כמצב רע. ואז מתוך מודעות ורצון חופשי, נרצה לאזן את שני הכוחות המנוגדים שבתוכנו, הרצון להשפיע והרצון לקבל, ובמילים אחרות כוח הטוב וכוח הרע.

איך הכול התחיל?

בימי אברהם האנושות התרכזה במסופוטמיה שבבבל העתיקה. האנשים חיו כמשפחה אחת גדולה והרגישו זה את זה. הם חיו בהרמוניה ביניהם ועם הטבע, עד שלפתע התפרץ בהם האגו בצורה משמעותית "עד ימי נמרוד היו כל בני אדם שווים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו, ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ". כך כתב דוד אלטשולר, אחד מפרשני התנ"ך במאה ה-18. 

נמרוד טען טענה הגיונית כנגד השנאה שהלכה והתגלתה בין הבבלים. הוא אמר שעליהם להתרחב אל מעבר לגבולות בבל, וכשהם יהיו רחוקים מספיק זה מזה, הם יוכלו לחיות בשלום.

לעומתו, אברהם טען שריחוק לא יפתור את הבעיה, כי לפי חוקי הטבע כל האנשים בחברה האנושית צריכים להגיע לאחדות מעל כל ההבדלים והניגודים שמתגלים ביניהם. לכן, אברהם רצה לאחד בין כל הבבלים ולבנות חברה מושלמת, אבל כשהוא התחיל להפיץ את הרעיון שלו, המלך נמרוד התנגד לכך. 

זוהי למעשה ההתנגדות הראשונה (ולא האחרונה) בהיסטוריה לשיטת החיבור ולחכמת הקבלה. זו התנגדות לאידיאולוגיה שלמה שהמקובלים נושאים בה. הם מסבירים דבר פשוט – צריך להיות קשר של התחשבות ודאגה הדדית בין בני אדם. למה? כי זו המגמה של כל הטבע. זה הרצון של הכוח עליון. זה החוק של גוף חי.

ב"משנה תורה" הרמב"ם מספר כיצד אנשים משבטים וממלכות שונות הצטרפו לאברהם וכך נולדה קבוצת "בית אברהם" שהפכה לימים לעם ישראל. עם שמה שמייחד אותו זה רעיון אידיאולוגי, ולא קשר משפחתי ככל העמים.  לא בכדי לאורך ההיסטוריה חכמים דיברו על  ערבות הדדית ו"ואהבתך לרעך כמוך"-  אלו אינן סתם מילים יפות, אלא חוק טבע, החוק העיקרי שפועל במציאות. ברמת הדומם, הצומח והחי, הערבות ההדדית מופיעה בצורה אינסטינקטיבית. אבל ברמה של האדם צריך שיהיה לנו רצון חופשי להיות ערבים זה לזה. כשנצליח בכך, נגלה כוח אחד שמנהל ושולט בכל המציאות. הגילוי הזה יענה לנו על כל השאלות שלנו בנוגע למהות החיים. 

את שיטת החיבור שפיתח אברהם, המשיך משה וכל המנהיגים שבאו אחריו. הידע הזה עבר בעל פה עד שלבסוף נקרא בשם "חכמת הקבלה", והיא מתקבלת במסירה מדור לדור, כדי להתממש היום על ידי בני ברוך.