מהו צירוף מקרים? הייתי אומרת שזהו מצב שההסתברות שהוא יקרה מאוד נמוכה. עד כדי כך שאם הוא קורה בכל זאת, אנחנו מאוד מופתעים. למשל, האם קרה לכם פעם שנזכרתם בחבר מהעבר שלא ראיתם שנים, ופתאום ממש מתחשק לכם לשוחח איתו, ולאחר זמן קצר פגשתם אותו ברחוב? או אולי שהתכוונם לשוחח עם מישהו בענייני עבודה, ובדיוק כאשר עמדתם להרים את השפופרת ולחייג אליו, הטלפון צלצל ואותו האדם נמצא מצידו השני של הקו? יש שיאמרו שזה צירוף מקרים. לדעתי לא בהכרח. במחקרים מדעיים התגלה, שיש בעולמנו רשת קשרים הסמויים מן העין הקושרים את כולנו במארג אנרגטי אחד משותף, ולכן המחשבות שלנו משפיעות על מה שקורה, אפילו הרחק מאוד מאיתנו. בעקבות תגלית זו התפתחו מגוון שיטות וטכניקות שיכולות לסייע לבני אדם להשפיע על המציאות, ולזמן לעצמם מציאות הרצויה להם. רבים מאיתנו היו שמחים להשיג דברים שלא הצליחו באמצעים רגילים, בעזרת טכניקות הנעזרות בכוח המחשבה. מי לא היה רוצה לשפר את מצבו הכלכלי וכל המשתמע מכך – שיהיו לו בית יותר גדול, או רכב יותר חדש וכן הלאה. יש אנשים שלקחו את זה הרבה יותר רחוק, וטוענים שאפשר להשיג כל מטרה שהיא, ואף לימדו בסרט פופולרי איך אפשר לזכות במיליון דולר תוך זמן מאוד קצר. מי שניסה זאת כנראה כבר יודע שזה לא תמיד מצליח, כפי שרבים מאיתנו למדו בבני ברוך. אך אם אנחנו מציבים לעצמנו מטרות יותר מציאותיות, לעיתים אנחנו כן מצליחים להשיג אותן, בעזרת הכוונת המחשבה שלנו, גם אם אלה מטרות שניסינו הרבה מאוד זמן להשיגן באמצעים הידועים וה"רגילים", ללא הצלחה. ואז קורים לפעמים מצבים שנראים כמו צירוף מקרים מאוד מפתיע, אך למעשה אנחנו הצלחנו להשפיע על המציאות וולגרום למימושם, בעזרת כוח הרצון וכוח המחשבה שלנו. למשל אנחנו מצליחים לזמן לחיינו זוגיות טובה, או לשפר את בריאותנו, למצוא עבודה מוצלחת וכו'. אז האם קיימים צירופי מקרים בכלל? או שלכל מה שקורה במציאות יש חוקיות מסוימת, ואנחנו פשוט לא מכירים אותה? שאלה טובה. אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד על חוקי הטבע.

דז'ה וו? היינו בסרט הזה כבר? ובכן, כנראה יהיה שידור חוזר, ממש בקרוב, כי דצמבר מתקרב בצעדי ענק!! כמה הפגנות, כמה דגלים, הורים, ילדים זקנים. כולם עמדו ועומדים בצמתים, מפגינים את נפשם, כאילו יודעים בוודאות שבבחירות האלה, הכל הולך להשתנות. מה שלא יהיה, יהיה יותר טוב. ואני תוהה עם עצמי, האמנם? 

הפילוג היום, חודר עמוק עמוק לתוך האומה, ניתן להרגיש אותו גם בחיי המשפחה. ההבדלים גדלים, ונראה בינתיים שכל אחד מבוצר בדעותיו, ובאני המאמין שלו, בלי טיפת רצון לנסות לצאת מתוך הבועה של עצמו. במקום להתקרב זה לזה, ולהבין אחד את השני, ההפך מתרחש. ככל שהעולם ימשיך להתקדם, ולהתפתח, הוא יהפוך לשסוע יותר, השנאה תשלוט, ויהיה אפס רצון להגיע להבנה הדדית בינינו. ערן שיוביץ דיבר על זה בעבר עם נח הררי:

עם ישראל המופלא והמקסים, עם הגוונים האינסופיים של דעות, עדות, שפות ותרבויות, שנקבצו יחד משבעים אומות העולם. איזה עם מיוחד אנחנו! יהלומים שנבחרו להיות עם, שרק חוק אחד שולט בהם – "ואהבת לרעך כמוך". 

האם יתחולל שינוי אמיתי לאחר הבחירות האלו?! האם נצליח הפעם להתעלות מעל לכל השנאה והפירוד, התככים, והאני הצודק, ששונא את האחר, ותהא הסיבה אשר תהא? כאב גדול לראות, איך אנחנו קורעים לגזרים את עצמנו כעם, ממיסים בכוח הצדק והאהבה העצמית, את הדבק שמדביק ומחבר את כולנו. זהו דבק של אהבה, של אכפתיות, של דאגה הדדית וסולידריות. 

לא יכול להיות שזה נעלם! צריך לדרוש את זה חזרה. זה קיים בנו ובינינו, חייבים לדרוש שיתגלה שוב, ושרק חוק אחד יחיה בינינו, חוק ואהבת! אם החוק הזה לא יתקיים בינינו, לא יעזרו עוד בחירות, לא בדצמבר וגם לא אלה שיגיעו לאחר מכן. אולי צריך לשנות קצת משקפיים, ולהתבונן בעולם מנקודת מבט קצת יותר רחבה, ולהבין שהמציאות אינה בהכרח אותה מציאות שאני רואה. אולי צריך להכניס לארון את הדגלים השחורים, את האמרות שמדברות על פילוג, להוציא דגלים לבנים, ולרצות מכל הלב להפגין על דבר אחד, ודבר אחד בלבד. צריך להפגין שכואב לנו, כשאנחנו לא מצליחים להתאחד כאומה אחת. לדרוש, שיתגלה חוק אחד שיקבע את עתידינו הטוב – חוק שמאחד את כולנו, שמלמד את כולנו להתעלות מעל לכל ההבדלים. 

הערכות שווי של עסקים הפכו במרוצת השנים להיות חלק אינטגרלי מהליך גירושין. על סמך הערכות אלה נקבעים סכומי הפיצויים שעל בן הזוג שהינו הבעלים של העסק לשלם לבן זוגו במסגרת הליך איזון המשאבים המתבצע לאחר הפרידה.

הערכות השווי מתבצעות על ידי מומחים כלכליים ואקטואריים בהפניית בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לצדדים שמורה הזכות להציג למומחה שאלות הבהרה, ובמידת הצורך גם לחקור אותו על חוות הדעת שהגיש.

לעתים קרובות מלינים הצדדים כי חוות הדעת שנערכה על ידי מומחה בית המשפט הסבה להם נזקים כלכליים בעקבות עריכת חישובים שגויים כאלה ואחרים, והם מחפשים מומחה כלכלי מטעמם שיכתוב חוות דעת נגדית ו/או שינסח שאלות הבהרה לחוות דעת מומחה בית המשפט. המטרה, הלגיטימית יש לומר, להראות שהמומחה מטעם בית המשפט שגה בהערכתו ואילו היה מיישם שיטות הערכה נכונות היה סכום הפיצויים שונה לחלוטין.

לדעתנו, מעבר לקבלת המלצות על המומחה הכלכלי, השיקול המרכזי עליו יש לשים דגש בעת בחירת מומחה כלכלי, הוא אופיו המוסרי-אתי של מעריך השווי. כך למשל, בתחילה על מעריך השווי לשאול את עצמו האם במידה והוא היה ממונה על ידי בית המשפט בתיק הנדון, האם היה בוחר באותן שיטות מדידה ובאותם האומדנים. היה והתשובה חיובית הרי שעליו לסרב בנימוס לקבל את העבודה. אולם, אם התשובה שלילית, הרי שעליו לבצע את עבודתו ללא שום קשר למזמין העבודה, אלא בצורה מקצועית גרידא על פי התיאוריות המימוניות והפרקטיקה המקובלת בתחום. הערכת שווי בלתי תלויה, הגם שנעשית מטעם צד אחד מתקבלת באהדה רבה יותר מאשר חוות דעת "תפורה" לאינטרסים של מזמין העבודה.

צוות מומחים יוכל תמיד לייעץ לכם ללא תשלום או התחייבות כלשהי מצידכם בכל שאלה שיש לכם, כדי לסייע לכם במיפוי הטעויות המתודולוגיות והחישוביות שנפלו בחוות הדעת מומחה בית המשפט, אם בכלל.

אולי לקראת יום כיפור הגיע הזמן שאלוהים יעשה חשבון נפש? אולי שישאל את עצמו על המצב שהעולם והעם שלנו הגיעו אליהם. האם לשם כך ברא אותנו? לאיזה עוד שפל נמשיך לרדת? למה אלוהים, למה? למה הבאת אותנו לשפל המדרגה? למה הבאת את עמך הנבחר להיות העם הכי נאלח? זה מה שרצית בעבור ממלכת הכהנים שלך? זה מה שרצית בעבור הגוי הקדוש? הזו היא קדושה?
אתה השולט בכל דבר המושך בחוטים ומנהל את העולם, הלא אתה רואה מה קורה בממלכתך, בארץ ישראל המתעוררת יום יום לזוועה קשה מקודמתה. התעללות בחסרי ישע בבתי אבות, פראי אדם האמורים לטפל באהבה משפילים, מרעיבים, מכים בלי הבחנה קשישים שבסוף חייהם הופכים לחיה פצועה החיה בפחד נורא. חסרי ישע הלומדים את העולם, שהוריהם בטוחים שהם מוסרים אותם למטפלות מסורות שלא חוסכות מאמץ, מגלים שאותן מטפלות המקבלות את ילדיהם בחיוך ולמראית עין באהבה, הופכות את עורן כשההורים כבר מחוץ לגן. מתעללות, קושרות, מטיחות לרצפה, הופכות להיות ברבאריות כלפי פרחים צעירים בראשית
צעדיהם בעולם. אימהות השולחות את בנותיהן לחופשה באילת מגלות טורפי נשים האונסים את בנותיהן כאילו היו חפץ שבא לשרתם. אלוהים האם לכך כיוונת כשבחרת אותנו לסגולה מכל העמים? למה אלוהים, למה? האם אתה זה שמציף את כל הזוועות עכשיו כדי שנתעורר לתנאי שלך בורא עולם? "ועתה, אם שמוע
תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש." (שמות י"ט ה' ו')? האם כדי שנתבונן במעשינו ונפעל לתקנם כדי שאתה תוכל לקיים את חלקך בברית שכרתת אתנו אז? האם אנחנו צריכים להגיע לשפל המדרגה כדי להיזכר בך? האם כדי שנפנה אליך בבקשה? האם כדי שנתאמץ להיות ראויים להיות עמך? האם מילוי התנאי דורש מאיתנו להיות כל הזמן ב-אם אין אני לי מי לי כדי שאתה תיתן את חלקך כ-אין עוד מלבדו?
מה עכשיו, אלוהים יקר? אנא תן לנו סימן, הראה לנו את הדרך הנכונה, רק אתה מסוגל! הראה לנו איך אוספים את העם קשה העורף שלך ולוקחים אותו קדימה לתפקיד העם הנבחר! אנא אלוהים, אנא!

לא זכור לי מתי בדיוק התחלתי לדבר קבוע עם אלוהים מה שבטוח זה שזה היה מזמן כשהייתי ילדה
קטנה. בבית הדעות היו חלוקות – אבא, ניצול שואה, החליט שאם יש אלוהים והוא אפשר כזו זוועה אז הוא לא מבין אותו ולא רוצה בכלל להכיר בקיומו ובטח לא להאמין בו. למרות שאבי נולד למשפחה יהודית
ברומניה ובזמנו כולם היו בהגדרתם דתיים ומאמינים באלוהים כמובן. אמי הייתה ניצולת החיים עצמם וכבר כשנולדה נמסרה לסבתה שגידלה אותה. בכל מקרה אמי חיה בתנאים לא תנאים באומללות וזוועות לא פחות קשות מהשואה עצמה. איכשהו החיים הכל כך קשים שלה אף פעם לא החלישו את אמונתה באלוהים ותמיד אמרה שהוא מדבר עימה ומנחה אותה כל החיים. גם תמיד אמרה אלוהים חונק אבל לא הורג ושהכל לטובה.
השיחות שלי עם אלוהים הן על הכל כולל הכל. בעיקר אני אוהבת לדבר איתו כשאין אף אחד בסביבה ואני יכולה לדבר עימו בקול ולא רק במחשבות. יש מצב שהדיבור עם אלוהים החל בגלל כל אותם ניגודים שראיתי בבית או שזו התפתחות רגילה של כולנו והדיבור הפנימי הזה שלנו עם משהו בתוכנו אנו קוראים לו אלוהים והאלוהים האמיתי? לא ממש ברור. בכל מקרה הקול הזה שכמובן גם עונה (ממש דו שיח!) אני שואלת הוא עונה, אך לרוב הוא מדבר אלי בסימנים ואני צריכה לפענח אותם ואז מתחיל הדיאלוג. נראה לי שלרוב אנחנו לא מסכימים אבל בסוף הוא תמיד מנצח. תמיד התשובה שלו ברורה וחד משמעית אבל אני מתחכמת וחושבת שאני יודעת יותר טוב או בוחרת בדרך שלי. תמיד עולה בי השאלה – אם זה כל כך ברור לך מהתחלה, למה את מאריכה את הדרך וגם סובלת בדרך כלל, עד שבסוף את עושה מה שידעת מלכתחילה.
השיחות הכי טובות שלנו הן דווקא אלא שאני לא מתעקשת על שלי ונותנת לשיחה לזרום כי כשאני שואלת אותו משהו אני זו שתמיד עושה קשיים, אצלו הכל תמיד ברור וממש חד וחלק, אני מתחילה עם הרגשות וההתלבטויות ומסבכת הכל אבל כשאני מאפשרת לו לדבר ולא מפריעה אני לומדת הרבה. הבעיה שהדרך שלו כל כך ישירה, החלטית ולא מתפשרת שלרוב קשה לי להיכנע ללא איזה מאבק קטן לעצמי.
כמה פעמים תפסתי את עצמי עושה מה שבא לי ואוכלת אותה. אם הייתי מקשיבה לו הכל היה בא על מקומו בשלום. חוסכת מכות שהרבצתי לעצמי, חוסכת זמן וממשיכה להרפתקה הבאה בלי כל השטויות שלי. אולי זו הדרך שלו לחנך אותי ואולי באיזה שלב אתחיל להקשיב מבלי להתעקש כמו ילדה קטנה עקשנית וסוררת.

"איפה שנגמר השכל מתחיל האלוהים" כך אמרה לי המורה שלי לביואורגונומי. שנים חיפשתי את האלוהים, את האלוהים שלי, לא זה של הדתיים, לא את הכועס הנוטר, הנוקם. את האלוהים הזה שדמיינתי במוחי – האוהב, החומל, הטוב והמטיב ולא מצאתיו.
השכל התערב לו בחיפוש אלוהיי, כל פעם מחדש כאילו אמר: "תרגיעי, אין כזה אחד" "חיפשת וחיפשת ולא מצאת ועדיין לא נואשת?" "תתעוררי הזויה, אלוהים כמו שאת רוצה נמצא רק באגדה". ואז באה אותה מורה ובמשפט אחד הפכה לי את העולם: "איפה שנגמר השכל מתחיל האלוהים"
היא אפילו לא שיערה לאן יקח אותי אותו משפט, הוא העיף למקום חדש למקום ששם סוף סוף את
השכל בצד ולו אמר: "עכשיו אתה בשתיקה לא מעז להוציא מילה" "רק הרגש נכנס לתמונה, הוא
השחקן היחיד על הבמה ואתה יושב בדומיה עד להודעה חדשה".
ואז החיפוש עבר פאזה, מכל המקומות של "הרוחניקיות" ששם חיפשתי עד עתה פניתי לכר חדש,
לכזה שהשכל תמיד פסל. חזרתי אחורה בזמן לאלוהים שנמצא מאז ומתמיד בחכמת הקבלה.
לא בחכמת הקבלה של הדתיים עם השטריימל והזקן , שכבודם במקומם מונח, לחכמת הקבלה מבית
מדרשה של "קבלה לעם", זו שפתוחה לכולם, לכל אדם בכל מקום בכל שפה, לכל אחד שמחפש
קשרים של אהבה בין אדם לאדם. לכל מי שמחפש אלוהות מעבר לכאן ולעכשיו.
כשהתחלתי לצעוד במשעולי חכמת הקבלה גיליתי חכמה שהיא הכי עתיקה ובו בזמן הכי חדישה.
מצאתי בורא שנותן לי ולחבריי יד, כמו אבא טוב שכל רצונו לחנך את ילדיו, לא בפינוק ובהרעפה של
הנה קח, הכל שלך אלא כצבי הבורח ותוך כדי מנוסה מפנה ראש ענק וכאילו אומר בשפה המיוחדת
אליו: "אל תפחד, בוא אחריי, גלה אותי, אני כאן בשבילך – אבל כדי לגלות אתה צריך לעשות עבודה."
"צעד אחד שלך ומיד בתמורה אני בצעד לקראתך. "
אבא שמשחק עם בנו משחק, משחק מחבואים ללא מנצח אחד וללא מפסיד אחד, משחק שבו כולם
ללא יוצא מן הכלל זוכים להכיר את הטבע האחד. את המצב של אני ואתה ואנחנו – ככככולם – יחד
בסירה אחת.
ולמה נזכרתי בזה עכשיו? כי באתר האמת גם הקורונה, שמראה לנו עד כמה כולנו אחד, היא הזדמנות למחקר ולעבודה כדי לגלות כוח הטבע האחד. היא הזדמנות לבחון מערכת יחסים של בורא ונברא, של אנושות ושל פרט. של אמירה אלוהית לכל בני האדם.

לפני 10 שנים נחשפתי לראשונה לחוכמת הקבלה.זה היה תקופה שחיפשתי את עצמי , בין יחסים עם בן זוגי מתפרקים והופכים למשהו טפל כי אחרי 5 שנים הבנו שאנחנו אנשים שונים וכל אחד חי את החיים שלו וקשר בנינו כבר לא שם.חיפשתי את עצמי, התחלתי ללמוד כל מיני שיטות של ניו אייג' , גיליתי שאני משתייכת לאנשים רגישים מאוד גם סוג של דרך שהם עוברים,למדתי תואר בפסיכולוגיה היה מעניין ולעיתים מדוייק ,אבל אותה שאלה שהיתה כל הזמן אוכלת אותי לא ענו אליה.למה העולם שלנו כזה מנוכר? ולמה אנחנו בני אדם חיים במקום של צער וכאב, במקום לחיות במקום טוב ויפה שהיו מבטיחים באותם הרצאות של ניו אייג' שהלכתי אליהם, הרגשתי שיש משהו טפל ולא אמיתי.

הייתי ממשיכה בחיפוש שלי עוד הרבה זמן עד שלא הראתי לפסיכולוגית שלי מה שכתבתי ביומן שלי על רוסיה ,והיא אמרה לי את כותבת מה שבעל הסולם כתב , בהמשך היא סיפרה לי על בני ברוך והרב לייטמן. פתחתי את ערוץ 66 היה נראה לי מוזר האיש הזה שנראה כמו רב דתי עם כיפה,ותלמידים שלו, משהו קסם לי שם, ראיתי עוד תוכניות, היה שם משהו חום אנושי שחיפשתי כל כך הרבה שנים וגם רב שמדבר דברים אלי ואל העולם.

תוכניות אחרות על חיפוש רוחני של נשים ,כל כך התחברתי כל אשה שם היית נראת עברה דרך דומה עד שהיא מצאה את חוכמת הקבלה, במקביל הגיעו אלי חברה מרשת חברתית " בשותף"  כן כן זה היה באותם ימים שהיו עוד רשתות חוץ מפייסבוק ואינסטוש,ולהפתעתי גם דיברה על קבלה לעם ,הבנתי שיקום מדבר אלי ,ואז ישר הגעתי לערב איחוד כנס שהיה  בגני תערוכה בערב ושיעור של יום שלישי בפתח תקוה במרכז קבלה לעם ,וכל שער היסטוריה .

אני לומדת 10 שנים מצאתי דרך חיים ,דרך שבה אני מסתכלת על מציאות בצורה יותר רחבה, עולם דו מימדי הפך לתלת מימד, החוכמה לימדה אותי לצאת מעצמי, מצאתי חברים שחושבים כמוני,מצאתי אנשים שמבינים אותי ולפי השיטה חכמת הקבלה פותחים עולם אחר , עולם של אהבה ושפע.הסתכלות שונה הגיונית ונכונה על החיים, הסתכלות שעל ידה אני יכולה להתמודד עם כל סיטואציה בחיים בצורה בריאה ובונה, זה נרכש לאורך שנים, החיים לא משתנים , הבעיות לא משתנות, משתנה רק דבר אחד, הסתכלות שלך על בעיות,היכולת לגדול מכל דבר רע או טוב שקורה לך ולא ליפול .

כמו בכל תחום גם בתחום השיווק מתקדמים על ידי ניסוי וטעיה ובכל זאת ישנן טעויות שיעלו לכם מאוד יקר ויש טעויות שכבר עשו אחרים ולכן אין טעם לחזור עליהם. הגישה הנכונה לשיווק ע"י SMS כמו כל שיווק היא על ידי ביצוע ניסויים של AB טסטינג, כלומר לנסות שני דברים קצת שונים ולבדוק איזה עובד טוב יותר.

עדיין ישנן טעויות שמסכנות את המותג ולא נכון לגשת אל בחינה שלהן ללא תכנון מקצועי ומנגנונים שיווסתו את הסיכון. בסמס מכיוון שהכל קצר ומדוייק לפעמים טעויות קטנות צורמות יותר מכל. אז אילו טעויות חברות עושות עם שיווק SMS:

1. הן לא בודקות בדיקה כפולה – זוכרים את הבדיקות שהיינו עושים בצבא? אף פעם לא בן אדם אחד אלא תמיד שניים. יש לכך סיבה ובסמס זה קריטי. לפעמים חברות ענק עם מחלקות שיווק מרשימות מוציאות הודעות עם שגיאות כתיב או ניסוח עילג.

2. העדר קריאה לפעולה – סמס בלי קריאה לפעולה הוא סוג של ביזבוז משאבי זמן ותשומת לב של הלקוחות ושלכם אלא אם הוא מספק מידע חשוב מאוד וכך מאפשר יצירת התקשרות איכותית יותר להבא. אבל חלק מהאינטרקטיביות של הערוץ מחייבת שתדרשו מהלקוחות סוג של משוב חוזר בדמות פעולה כלשהי.

3. שליחת הודעות רבה מדי – כולנו שונאים ספאם וכשמפוצצים אותנו במידע לא רלוונטי או בכמות גדולה מדי שהיא הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים או רוצים אז המותג, השירותים שלו וההודעות שהוא שולח לנו יורדות בעינינו ואנו מתעלמים או מסירים את עצמנו מרשימת התפוצה.

4. הטעות הרביעית היא היעדר הגדרה מדויקת של קהל היעד – אי אפשר לשלוח כל הזמן הודעות כלליות שמנסות להתאים לכולם. חשוב ליצור הודעות ממוקדות ופרסונליות במידת האפשר לקהל היעד המוגדר והספציפי שלכם. אם אין לכם קהל שכזה אז זה הזמן להגדיר אותו, אם יש לכם באותה רשימה מספר קהלי יעד אז כדאי לפצל אותם לפי ההתנהגות או רמת העניין שלהם למספר רשימות.

5. הטעות החמישית היא תזמון גרוע – כמו שלא תשלחו לקהל דתי סמסים בשבת כך חשוב להבין את התנהגות קהל היעד שלכם ולשלוח בזמנים המתאימים עבורם. הצקה משמעותה שהמותג שלילי והקשר יוצר נזק ולא מספק תועלת.

בטבע כמערכת סגורה, גלובלית והרמונית, כאשר אחד מקבל, זה בא על חשבון הפסד וניצול של אחרים.
כך אנו קשורים ברשת של קבלה ונתינה, כאשר הקבלה היא מוגבלת, בהשגת החסר, ההשתוקקות נעלמת, אבל בהנאה של נתינה אין גבול.
לכן, אם כל אחד מנסה לתת (להשפיע) לאחרים, כולם יהיו בתענוג תמידי ואין-סופי.
על זה בא "ואהבת לרעך כמוך"- כלל גדול בתורה, זה אומר כי כל הכללים האחרים נובעים מכלל זה.
חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך על-ידי כלל זה נוכל לגלות מהות ומטרת החיים שלנו.
המדענים חוקרים תופעות הטבע, פיזיקה- דומם, בוטניקה-צומח וביולוגיה- חי, ומוסרים תוצאות המחקרים שלהם לידי מהנדסים לבנייה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, אשר "מקדמות" את החיים הגשמיים שלנו.
אבל המדע הגיע לקצה היכולת שלו, ולא נראה כי בעיות של האנושות נפתרו, אף הפך, החיים הפכו מלאי ייאוש וריקנות.
המדע מדבר על זה שאנו נמצאים בעולם מדומה, שבשלב מסוים עשויים להתעורר לעולם אחר.
המקובלים, כמדעני-על, בהשגה שלהם חוקרים רוחניות ונותנים הוראות מדוייקות לתלמידיהם אשר מנחים את האנושות להגיע לחיים טובים, מלאים ונצחיים.
שאלה המרכזית הנשאלת, מה הטעם בחיינו בעולם הזה.
כמו כל מדע אחר, גם בחכמת הקבלה נדרש זמן רב ללמוד ולהגיע לבקיאות.
על כל ישראל לנסות לברר האם מתאים לו להיכנס לעולם הרוחני, כאשר לבירור זה נדרשת השקעת זמן מועטה יחסית, כמובן יש להתחיל בלי דעות קדומות.
בדרך כלל, אנשים מגיעים לחכמת הקבלה אחרי שהתנסו בתורות אחרות, מספרם הולך וגדל.
כל ישראל מחוייב לחפש את הניצוץ שבו לדרך לרוחניות.
מקובלים גדולים השאירו לנו הנחיות מדויקות, וכתבו לנו כי אנחנו דור האחרון בעולם הזה, ועלינו רק להשתוקק לגלות מה הטעם בחיינו. שושלת מקובלים המאירים דרכנו- הרב ד"ר מיכאל לייטמן (קבלה לעם), מורו רב"ש הבן הבכור ותלמידו של בעל-הסולם (פירוש הסולם לזוהר הקדוש, תלמוד עשר הספירות שעל שמו גם ארגון בני ברוך) לחיים רוחניים יבואו לאנושות לטובה.

להגיד לכם שאני לא דואגת מהמצב הביטחוני? להגיד שמגמת האנטישמיות עליה אני קוראת חדשות לבקרים משאירה אותי אדישה? להגיד שתרבות השיח וסגנון התקשורת וההכפשות הסובב אותנו, השאיר בי אשליה של עתיד טוב? להגיד שהאסונות האקולוגיים והמצב בכבישים הוא משהו שאולי עדיף לטאטאו מהמודעות

אכפת לי מהכל ועוד איך. אני יודעת בוודאות, שהאחריות היא בידי כל אחד ואחת מאיתנו, וכולנו כחברה ואם נרים את המבט מהשטח הפרטי של כל אחד מאיתנו, (שכבר מזמן אינו פרטי, כי כולנו שוחים בבריכה אחת) אז נראה כמה אנו מושפעים ממה שקורה, וזה לא שעוד נסיעה לחו"ל או איזה נופש בהוואי יעשו לי טוב. אלא, אנחנו עומדים בפני בעיה רצינית שמחייבת טיפול, ויפה שעה אחת קודם

אנו מביטים במצב ויכולים להצביע על כל מה שהיינו רוצים לשנות לטובה. המשותף לכל הוא היחסים, הקשרים בין כולנו. הערכים עליהם מושתתת החברה. בנינו חברה שבה כל אחד לעצמו, והיתר…. שידאגו לעצמם ופתאום… מגלים שעל כל פעולה או מקרה שקורה, יש תגובות במקומות אחרים.

הכל מערכת אחת

אז איך נצא מהכאוס ולא נכלה עצמנו בעוד ועוד בעיות הולכות ומחריפות?איך נצא מהאדישות לפני שאיזו מכת טבע או מלחמה תפרוץ? איך אני קוראת לכל אחד ואחת מכם. בואו נתאחד ונבין שהעתיד שלנו ושל ילדינו, תלוי באיחוד בינינו בואו נהיה עם אחד. עם, שדרכו יעברו ניצוצות של ממש לייתר עמי העולם לא נדרש מאיתנו דבר חוץ מזה. איזה תפקיד מיוחד, גבוה וכביר, ועם זאת מלא אחריות, מוטל עלינו

בואו נממש תפקידנו יחד. עכשיו העת. בואו נמנע את האסון הבא. בואו נלך לקראת הטוב, מתוך בגרות והבנה